תהילתו של עגנון 

אם היו שואלים אותי איזה ספר אני זוכר במיוחד בשחר נעורי? ובכן לא הייתי אומר ביאליק, אשר כבודו במקומו מונח, הייתי אומר ישירות " תהילה"-שי עגנון.סיפור מדהים ביופיו ובעל מסר חשוב שכדאי לדעת.
תהילה הציגה למעשה את התהילה האמיתית אשר לה כל אדם היה חפץ לרכוש,עגנון בסיפור הביע למעשה מסר כפול, עולמה של תהילה בסיפור וכמובן רצון עז לחולל שינוי או חיזוק בתפיסת עולמנו דרך הכתוב.תהילה מתוארת בסיפור כצדקת למהדרין ובנוסף אחזה היא בשרביט האצילות.
ובכן לא סתם מקום הסיפור מתרחש בירושלים שהרי תהילה משולה לירושלים.
בסוד חייה מתואר שהיא "סחבה" עימה מטען-גורלי לא קל בכך שהיא שודכה לשרגא כאשר היה בן 13. שרגא ומשפחתו היו ידועים כחרדים מעולם החסידות.
אביה של תהילה התנגד לחסידות, קרע את התנאים וביטל את החתונה בלי לומר מילה לצד החתן
או לפחות להתנצל וכאשר התחתנה תהילה היו לה שלושה ילדים מתוכם שניים היא שכלה והבת שנשארה המירה דתה. לאחר הטרגדיה שפקדה אותה נזכרה תהילה במקרה והבינה שכל צרותיה היוו עונש על חטא זה. ישנו מוטיב חשוב אשר מתקשר למקרה ככתוב
"אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה" כלומר אנו צריכים להתייחס בסלחנות לחטאם של אבותינו ובעיקר למנוע צער לילדינו בעתיד לבוא ודרך זה חשוב לי להבהיר לכם שאפשר לתקן ואף למנוע את המלחמה הבאה, כולנו עסוקים יותר בהווה ובכלל בשגרת חיינו ולא מייחסים חשיבות לעברינו, תהילה כן ייחסה ופה ניכרת חכמתה, היא אפילו לא אמרה בליבה "אוי לי ממעשיו של אבי", התנהגותה של תהילה בעצם מתבטאת בניסיון לחפר על חטא, היא הסכימה לעשות הכל על מנת שתוכל להשלים מעגל והעיקר
ששרגא ימחל לה, שווה מהכל